בית המשפט העליון בישראל הינו הערכאה העליונה במדינה.
ערכאה זו פועלת ב – 2 כובעים.
בכובע האחד, יושב בית המשפט העליון כערכאת ערעור על פסקי דין הניתנים בבתי המשפט המחוזיים.
בכובע השני יושב בית המשפט העליון כבית דין הגבוה לצדק בישראל – בג"ץ.
סמכויותיו של בג"ץ מוגדרות, בחוק יסוד השפיטה ובג"ץ מוסמך לדון בכל עניין שהוא רואה צורך לתת בו סעד מן הצדק ויושר כאשר אינו נמצא בסמכות של בית משפט או בית משפט אחר.
במסגרת סמכויותיו דן בית המשפט העליון בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה.
- על מנת לעתור בפני בית הדין הגבוה לצדק, יש לעמוד בתנאי סף שנקבעו במהלך השנים בפסיקה.
- זכות עמידה – על העותר להוכיח נזק ספציפי כתוצאה מפעילות הרשות הציבורית שנגדה הוא עותר.
- פנייה מוקדמת – בטרם הפנייה לבג"ץ, על העותר לפנות לרשות שבכוונתו לעתור נגדה ולאפשר לה להשיב לפנייתו.
- פנייה ללא שיהוי – על העותר לפנות לבג"ץ לאחר הפנייה המוקדמת כאשר העניין רלוונטי.
היעדר סעד חליפי – אם העותר יכול היה לקבל סעד בערכאה משפטית אחרת, בג"ץ ידחה את העתירה.
- ניקיון כפיים – על העותר לבוא לפתח בית המשפט בניקיון כפיים ולהציג את העובדות כהווייתן באופן מלא.
- הימנעות מעניינים תאורטיים – כאשר הסעד המבוקש כבר עשוי ומדובר בסעד של עיקרון בלבד, בג"ץ לא ידון בכך.
- היעדר בשלות – בג"ץ ימנע מקביעה אם הפגיעה הנטענת בזכויות הינה השערתית בלבד ועשויה שלא להתקיים כלל.
- שימוש בלשון נאותה – עתירה שמנוסחת בלשון לא ראויה עשויה להידחות מטעם זה.
סדרי הדין בבית משפט הגבוה לצדק נקבעו בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק – התשמ"ד – 1984 וגם התפתחו לאורך השנים במסגרת פסיקה.
מטבע הדברים מדובר במהלך מורכב ועל כן מומלץ ורצוי להיעזר בשירותי משרד עורכי דין שמתמחה בתחום עתירות לבג"ץ.
למשרד עו"ד אליהו מלך ושות' ניסיון רב בכל הקשור לעתירות בפני בג"ץ.
לפגישת ייעוץ פנו למשרדנו.